חב' ביטוח תמסור לעיון המבוטח דו"חות חקירה של חוקר דליקות מטעמה

א.        בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת ש' דותן) בע"א 1090/06 מיום 7.6.06, בגדרו נדחה ערעור על החלטת רשם בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט ש' ברוך) בבש"א 10772/05 מיום 22.12.05. בהחלטה הורה הרשם למבקשת למסור לעיונן של המשיבות דו"חות חקירה שנערכו, לטענתה, בעבור חברות ביטוח אחרות, ודו"ח של חוקר דליקות מטעמה שנערך בקשר לנשוא התביעה.

ב.        (1)  המבקשת - אליהו חברה לביטוח בע"מ (להלן: אליהו), ביטחה את עסקן של המשיבות בפוליסה הכוללת, בין היתר, כיסוי לנזקי דליקה. בלילה שבין 20.3.06-ל-21.3.06 פרצה דליקה במבנה של המשיבות, אשר גרמה לנזקים כבדים למבנה ולתכולתו. לאחר שדרישת המשיבות לשיפוי על-פי הפוליסה נדחתה על-ידי המבקשת, הוגשה על-ידיהן תביעה כנגדה לבית המשפט המחוזי.

           (2)  בבקשה שהוגשה לרשם, במסגרת קדם המשפט, טען בא-כוח המשיבות, כי כיוון שבמסגרת כתב-ההגנה נטען על-ידי המבקשת שבידה דו"חות חקירה בקשר למשיבות שנערכו בעבור מבטחים קודמים, מבקש הוא להעמיד דו"חות אלה לרשותו. עוד ביקש בא-כוח המשיבות כי יועמד לרשותו דו"ח שערך חוקר דליקות מטעם המבקשת, שעות אחדות לאחר הדליקה.

ג.        הרשם קיבל את בקשת בא-כוח המשיבות. באשר לדו"חות החקירה קבע, כי הללו אינם קשורים להליך דנא ולכן אין מקום שלא לגלותם. באשר לדו"ח חוקר הדליקות קבע הרשם, כי מכיוון שמדובר בדו"ח העתיד להפוך לחוות-דעת מומחה בהליך העיקרי, ונוכח זכותן של המשיבות להיערך כיאות, יש להעמיד אף אותו לרשות המשיבות.

ד.        על החלטת הרשם עירערה המבקשת לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.

ה.        (1)  ביום 7.6.06 דחה בית המשפט המחוזי את הערעור, בפסקו כי זכות העיון במסמכים היא הכלל, ואילו החריג הוא מניעת העיון או דחייתו, ולפיכך קביעת הרשם, כי יש לאפשר עיון בדו"ח חוקר הדליקות מעוגנת בהלכה הנוהגת. בנוסף קבע בית המשפט, כי כיוון שהמבקשת פירטה בכתב הגנתה אירועים שקדמו להוצאת הפוליסה, ושיש בהם כדי להשליך על חלותה, תוך התייחסות למקרי ביטוח קודמים, אין היא רשאית לטעון עתה שלא הוכחה הרלבנטיות של המסמכים, או שיש למנוע מן המשיבות את העיון בהם.

           (2)  מכאן הבקשה הנוכחית, הטוענת לענין בעל חשיבות עקרונית החורג ממעגל הצדדים: הבקשה מפורטת ומחזיקה לא פחות מ-36 עמודים צפופים. אין רצוני לפקוד אריכות זאת על המבקשת, שבאי-כוחה משתדלים שלא להותיר אבן לא הפוכה ומתנהלת "מלחמת עולם" בינם למשיבות, אך אל מול פסק הדין קמא המחזיק כ-7 וחצי עמודים לא צפופים, ומול החלטת הרשם נשוא ההליך המחזיקה פחות משני עמודים, ניתן לתהות על הפרופורציות.

ו.        (1)  המבקשת טוענת, כי השאלה האם בית משפט מוסמך להורות במסגרת תיק מסוים על חשיפת מסמכים חסויים של צד שלישי שאינו מעורב בתיק, היא שאלה עקרונית שלא זכתה לליבון בפסיקה.

           (2) שאלה עקרונית נוספת הראויה לליבון, כנטען, היא האם מן הראוי שבית המשפט יכיר בחיסיון החל על דו"ח של חוקר הדליקות, חיסיון שכבר הוכר כנטען בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בפרשה אחרת.

           (3)  עוד נאמר, כי המבקשת מעולם לא טענה או הודתה, שבידיה דו"חות חקירה של חברות ביטוח אחרות העוסקות בתביעות ביטוח שונות של המשיבות, ואף לא טענה כי מבקשת היא לעשות שימוש כלשהו במסמכים אלה.